פסק-דין בתיק על"ח 55604-11-11

בפני בית הדין ערעור המערערת בגין שני סירובים שנקבעו בשירות התעסוקה בגין הפנייה לעבודה האחד מיום 19/7/11, והשני מיום 2/8/11.

המערערת בקשה לקיים את ההליך וניתנה לה הזכות לטעון בפנינו והכל כמופיע בפרוטוקול.

המשיב הגיש תגובתו ביום 13/2/12 וזו הוצגה למערערת.

לאחר ששקלנו טיעוני הצדדים בכתבי הטענות ובפנינו, להלן החלטתנו.

העובדות

1. המערערת מתייצבת כבר כחמש שנים בשירות התעסוקה בהתמדה ואף מופנית למקומות עבודה שונים ומועסקת מעת לעת. (מפת הפנייה לעבודה הוצגה בפנינו).
2. בתאריך 20/1/12 עברה המערערת ועדה רפואית אשר קבעה כי יש להפנותה לעבודה ללא פעילות פיזית כגון קופאית ומטפלת בקשישים.
3. ועדת ערר עצמה קבעה כי היא מוכנה לדון פעם נוספת בטענות המערערת אם תגיש ערעור נוסף לאחר קיום הועדה. זאת לא נעשה על ידה, אולם המשיב לפנים משורת הדין מוכן להכיר בהפניה מ 2/8/11 לעבודה בניקיון כעבודה שאינה מתאימה , מאחר וזו עבודה פיזית.
4. בהפניה מיום 19/7/11 שקדמה להפניה בנקיון הופנתה המערערת לדנאל לטיפול בקשישים. שם טענה בפני המעסיק כי היא מעוניינת לעבוד בשעות אחר הצהרים בלבד.
5. בפנינו טענה המערערת כי באותו מועד עבדה בבוקר במקום אחר, ולכן ביקשה אחר הצהרים. אולם לא זכרה היכן עבדה וכמה שעות.

הכרעת הדין

1. ניתן תוקף של  פסק דין להסכמת המשיב לראות בהפניה מיום 2/8/11 לעבודה בניקיון כעבודה שאינה מתאימה בהיותה פיזית והסירוב בטל.
2. באשר להפניה מיום 19/7/11, טען בא כח המשיב כי עבודה בטיפול בקשישים אינה עבודה עם פעילות פיזית.
3. לא הובא בפנינו ראייה מדנאל בקשר לטיב העבודה עם קשישים אליה הופנתה.
4. לטעמו של בית הדין גם בעבודה עם קשישים יש אלמנט פיזי בין זו הקשורה לניקיון וסיעוד שלהם, ובין זו הקשורה לניקיון ולעבודה בבית הקשיש.
5. אולם, לא זאת טענת המשיב, המשיב טוען כי המערערת לא הראתה רצון לעבוד נוכח העובדה שציינה לפני המעביד שהיא מבקשת לעבוד אחה"צ. אין ביכולתנו לקבל טענה זו.
6. ראשית גם אם לא זכרה המערערת את מקום העבודה הספק בדבר העבודה בבוקר, כטענתה, יפעל לטובתה, ושנית, עבודה עם קשישים יכולה להיעשות אחר הצהרים באותה מידה של הבוקר כך שלא צריכה להיות מניעה מכל מקום, מניעה כזו לא הוצגה בפנינו מטעם המעביד.
7. לאור האמור, הן מהטעם שהעבודה עם קשישים היא עבודה העלולה להיות כרוכה במאמץ פיזי והן מהטעם שהמערערת הביעה נכונות לעבוד אחר הצהרים ולא מצאנו מניעה לכך עם קשישים, והן מהטעם שמתייצבת בהתמדה כבר שנים ומופנית לעבודות שונות אשר בחלקן אף מבצעת ויש בכך להעיד על הנכונות המינימאלית הנדרשת,  יש לקבל את הערעור ולבטל את הסירוב.
8. לאור כל האמור, הערעור מתקבל בשלמותו. כל צד יישא בהוצאותיו.